אדיקדק נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

התובע, לקוח של נתבעת 1, הגיע ביום 27.6.2013 על מנת לקבל שירות בתחנת השירות ברח' בית דפוס בירושלים. לטענת התובע הוא נתקל בשירות שהיה מתחת לכל ביקורת תוך העלבתו על ידי הנתבע 2 ובסופו של דבר אי מתן השירות שהגיע לקבל, והכל על בסיס היותו ערבי ובניגוד לחוק האוסר על הפליה במתן שירותים.

לטענת התובע הוא הגיע לסניף הנתבעת על מנת להחליף מדבקה שהודבקה למכשיר הטלפון הסלולרי שלו ונהיו בה בועות. הוא הופנה על ידי חברו, סגן מנהל הסניף בשם מוחמד, לנתבעת 2 על מנת שזו תטפל בו. הנתבעת 2 לא טיפלה בלקוח אחר ושוחחה עם חברתה. כשהוא פנה אליה היא "נפנפה" אותו בגסות כשהיא דורשת שיתרחק מהמקום. גם לאחר שהיא חזרה למקום מושבה, בדלפק מתן השירות, היא התנהגה כלפיו בגסות ולאחר שהוא העיר לה על כך בעדינות, היא זרקה כלפיו את מכשיר הטלפון והמדבקה וסירבה לטפל בו. לטענת התובע הכל נעשה בעקבות היותו ערבי. התובע הגיש איפוא תביעה על סך 70,400 ₪ שעילתה הפרת הוראות חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות ציבור ומקומות ציבוריים התשס"א – 2000 (להלן: "החוק"), ולחילופין על פי פקודת הנזיקין עוולת הרשלנות או הפרת חובה חקוקה. התביעה הוגשה נגד הנתבעת 2 כמי שנהגה כלפי התובע כפי שנהגה ונגד הנתבעת 1 שהיא המעבידה שלה.

הנתבעות טוענת כי לא היתה כל הפליה של התובע בגלל מוצאו. מדובר לטענתם בתובע שהגיע לדלפק, כאשר הנתבעת 2 עוזרת לפקידה אחרת לטפל בלקוח אחר, מבלי להמתין לתורו. הנתבעת 2 ביקשה ממנו להמתין (בעדותה העידה שיתכן שעשתה זאת באגרסיביות ותוקפנות). הנתבע 2 הגיע פעם נוספת לדלפק של הנתבעת 2 כאשר היא עדיין מטפלת בלקוח שהיה אצלה, לאחר שסיימה לעזור לחברתה לטפל בלקוח שהיה אצלה, וביקש פעם נוספת לסדר לו את הדבקת המגן לטלפון. כיוון שהנתבעת 2 היתה עדיין בפעילות מול לקוח היא אמרה שוב לתובע, ולפפי עדותה, שוב אולי בתוקפנות ובכעס, שימתין לתורו ומשזה העיר לה על התנהגותה החזירה לו את מכשיר הטלפון והמדבקה ואמרה לו שהיא לא תטפל בו וזאת כיוון שהדבקת מגן על הטלפון אינו שירות שמוענק בתחנת השירות, והיתה הסכמה לתת שירות זה לתובע מעבר לחובתה של הנתבעת 2.

הצדדים עצמם, היינו התובע והנתבעת 2 העידו.

התובע חזר בעדותו על הקורות איתו בסניף ונראה היה כי אפילו בזמן העדות התובע היה נסער ממה שקרה לו בסניף. ואולם, לטעמי, התובע לא הצליח להוכיח שהמניע למה שקרה בסניף הוא היותו ערבי. היינו, מעדותו עולה כי הטיפול שקיבל לא היה לשביעות רצונו והוא אף נפגע מאוד מהנתבעת 2 ומהדרך בה נהגה בו, לטענתו, ואולם מכאן ועד לקביעה שהדבר נעשה על רקע מוצאו הערבי של התובע הדרך רחוקה. מהעדות התברר שהתובע היה נכנס ויוצא הרבה בנקודת השירות, עקב עבודתו שם. מהעדות עולה כי לקוחות רבים שמגיעים לנקודת השירות הם ערבים ואולם התובע עצמו לא שמע מאיש מיהם שהוא קיבל שירות רע עקב כך. אמנם לדבריו שמע תלונות על השירות אך מעולם לא שוייכו התלונות למוצא הערבי של המתלונן. מהעדויות עולה שסגן מנהל הסניף הוא ערבי והוא אף חבר של התובע. מסקנתי היא איפוא כי גם מעדותו של התובע, ועל אף שהוא חש פגוע מאוד והוא אף סובר שהסיבה היא מוצאו, לא ניתן להגיע למסקנה שהסיבה להתנהגות הנתבעת 2 כלפיו, אף אם היא היתה כפי שהוא תיאר, נובעת מהיותו ערבי.

הנתבעת 2 חזרה בעדותה על הנטען בכתב ההגנה כאשר היא מוסיפה כי יתכן ובפניותיה לתובע היא נהגה בחוסר נעימות ובעצבנות, בשל אינטרקציה שלה עם הלקוח שישב אצלה. ואולם, לדבריה, היא נותנת שירות לעשרות לקוחות ממוצא ערבי. לדבריה כ- 50% מלקוחות הסניף הם ערבים ומעולם לא התקבלה נגדה תלונה על רקע מתן שירות לא טוב בכלל ובוודאי שלא לערבי בגלל היותו ערבי.

לדבריה, התובע הגיע לדלפק מבלי לחכות לתורו, בתחילה כאשר סייעה לעובדת אחרת לטפל בלקוח שהיה אצלה בגלל שהתעוררה בעיה שהיא מבינה בה יותר, ולאחר מכן בדלפק שלה כאשר לקוח יושב וכאשר היא מבקשת מהתובע להתרחק אך הוא לא עשה כן. כאמור הנתבעת לא מכחישה שיתכן שהיתה אי נעימות ועצבנות בדיבורה עם התובע ואולם היא מכחישה את טענת התובע לפיה זרקה לעברו את מכשיר הטלפון שלו. לטענתה לא יכולה היתה לעשות זאת כיוון שהיה אצלה לקוח.

מסקנתי מהעדויות היא כדלקמן:

כאמור לעיל אף לפי עדותו של התובע לא ניתן להגיע למסקנה לפיה השירות שקיבל התובע (או השירות שלא קיבל) מקורו במוצאו הערבי של התובע לפיכך התביעה המתבססת על החוק דינה להידחות.

באשר לתביעה בגין עילות אחרות אף היא לא הוכחה ברמה המזכה את התובע בפיצוי. שכן, לא הוכח נזק שנגרם לתובע כתוצאה מן האירועים מלבד הפגיעה האישית שחש התובע.

לא ניתן מהעדויות שנשמעו להגיע למסקנה ברורה באשר לסיבה שבגינה לא ניתן לתובע השירות שביקש באותו יום ספציפי, ואולם ברור שהתנהגות הנתבעת 2 כלפי התובע לא היתה התנהגות המצופה מנותן שירות כלפי מקבל שירות שמשלם עבור השירות (אף אם לא עבור השירות הספציפי של הדבקת מדבקה על הטלפון). ואולם התנהגות כזו אמורה להיות נדונה בהליך משמעתי פנימי ואין בה כדי להביא לפסיקת פיצוי.

בנסיבות אילו התביעה נדחית ואולם אינני מחייב את התובע בהוצאות הנתבע או בשכ"ט עו"ד.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ח אדר ב תשע"ד, 20 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: